במהלך הקורס נעקוב אחר אמנים ויצירות מראשית המאה ה-20 ועד ימינו, ננסה לפרק את המונטאז' הפולני היהודי ולהבין באמצעותו דינמיקות הקשורות למלאכת הזיכרון ולאופנים של הנצחה באמצעות האמנויות. נעסוק במגוון ביטויים אמנותיים מהאמנויות הפלסטיות, קולנוע ותאטרון כמו גם ביטויי ספרות מוסיקה ושירה שנוצרו בזיקה למרחב זה בפולין, בישראל והשפיעו על עולם האמנות והתרבות. ננתח יצירות אמנות, נצפה בסרטים, נקרא טקסטים ונחשף לקטעי ארכיון נדירים. נבקש לחבר את הממד הזוכר והיוצר לתובנה עכשווית. הקורס מעמיד את המרחב הפולני יהודי כמעבדה יצירתית שבה ההיסטוריות הטראומטיות יכולות להוות גם סמן דרך לגשרים יצירתיים, על מנת לקדם הבנות וקירוב לבבות בעידן שלנו, ואף להתחבר באופנים מפתיעים למרחב הישראלי הרב תרבותי על מורכבות שסעיו. לקורס מסלול חוקר ומסלול יוצר שיאפשר גם שילוב של יצירה או פיתוח מבע יוצר בהשראת פרקי הקורס. מרצה: ד"ר אביב לבנת
יום ג, 10:00-12:00
מעט מילים הן טעונות משמעות כמו המילה 'גטו', מונח שתיאר רובעים יהודיים המופרדים מבחינה חוקית, מובלעות מהגרים צפופות, מתחמים שהקימו הנאצים ושכונות שחורות בארצות הברית. הקורס המוצג יחשוף את התולדות והתפוצה של הרעיון והמונח של 'גטו'; ואראה כיצד הדינמיקה שלהם קשורה להתפתחויות בהיסטוריה הכללית והיהודית. נצביע על קווי החיבור וההבחנה הנמתחים בין ונציה ליוהנסבורג דרך וורשה וברוקלין. הדיון ברעיון הגטו בהיסטוריה יספק תובנות חדשות חשובות לגבי יצירתו, קיומו וביטולו של הגטו כרעיון, כחוויה, כמדיניות וכמכניזם של כוח. מה הקשר בין הגטו לבין השמירה על היררכיות חברתיות ואליטות כלכליות? מה מבני הסמכות שהוקמו או בוטלו בגטאות בזמנים השונים? כיצד הרעיון והמדיניות משקפים עמדות דתיות, חברתיות, וכלכליות ב500 השנים האחרונות? ולא פחות חשוב, כיצד חיו האנשים בגטאות ומה אפיין את חוויתם? הגישה בקורס היא טרנס-לאומית והשוואתית כדי לעורר מחשבה על (PBL) פני הזמן והמרחב. הלמידה בקורס היא אינטראקטיבית ומכוונת לפרויקט גמר
מרצה: ד"ר ענת ואתורי
יום ג, 12:00-14:00
במרכז סמינריון מחקרי זה ניצבת העיתונות היהודית בשפות שונות שפעלה במזרח אירופה מראשית המאה התשע-עשרה עד שנת 1939. בשיעורים השונים כמו גם העבודות שיכתבו במהלך קורס זה נבין את הנסיבות שהובילו להתפתחותה של עיתונות זאת ואת דרכי תיפקודם של עיתונים וכתבי עת יהודים כספרה ציבורית עשירה ומגוונת. נכיר את העיתונים ונתעמק ביחסי הגומלין שהתקיימו בין עיתונים בשפות השונות . נבין ונחקור תרומתה של העיתונית היהודית להתפתחויות פוליטיות חברתיות ותרבותיות ואידאולוגיות שהחברה היהודית המזרח אירופאית חוותה . מה היה חלקה של עיתונות זאת בהתמודדות של החברה היהודית עם משברים שונים. כיצד תרמה עיתונות זאת
לצמיחתה של מנהיגות יהודית חדשה. מרצה: ד"ר אלה באואר
יום ג, 14:00-16:00
רומנטיקה איננה רק תחושה נעימה של משיכה רגשית לאדם אחר, הקשורה לעיתים קרובות לתשוקה, אלא גם תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה באירופה במאה ה-19. הקורס יתמקד בתנועה שבסיפא המשפט מבלי לזנוח את ההקשרים ברישא של המשפט הקודם. הקורס ישאל על הקשר בין השינויים שהיו בחברה היהודית בפולין מחלוקת פולין ועד הקמתה של פולין העצמאית. הוא יתמקד בהשפעת הרומנטיקה הפולנית והפוסיטיביזם על נכונות קליטתם של היהודים בחברה הסובבת והשפעת תנועות אלו על החברה היהודית, שילובה ובידולה, תוך השוואת התהליך באימפריות שירשו את הטריטוריות של המדינה הפולנית. מרצה: פרופ' מרקוס זילבר
סמסטר א
יום ג, 16:00-20:00
עם תום מלחמת העולם השנייה ניצת דיון פוליטי ואינטלקטואלי ברחבי העולם על קריסת המנגנונים המשפטיים, הדיפלומטיים והמוסריים שאפשרו את השמדת יהודי אירופה. משפטנים ביררו את תוחלת המושג ״שלטון החוק״ במציאות של חברה המחוללת ג׳נוסייד, ודנו בדבר תפקידם של ארגונים בינלאומיים במניעת מקרים נוספים של רצח עם. היסטוריוניות ופילוסופיות התווכחו על מידת ייחודה של השואה לעומת מקרים קודמים של רצח עם, ועל הזיקה בין אנטישמיות לסוגים אחרים של גזענות בתקופה המודרנית. סופרים ובלשנים ביררו את תפקידה של השפה בדה-הומניזציה של קבוצות מוחלשות בחברה, ובמזרח התיכון החל ונמשך ביתר שאת דיון על האופן שבו זיכרון השואה והנכבה שזורים זה בזה. במסגרת הסמינר נדון בשאלות מרכזיות בחקר השואה והג׳נוסייד, ונברר את המטען הפוליטי והרגשי שהן נושאות. מרצה: ד"ר מרק וולוביץ
סמסטר ב
יום ג, 16:00-20:00
במהלך הסדנה נתרגל כישורים של קריאה ביקורתית וכתיבת סקירות מחקר, הצעות מחקר, פרקים בעבודות אקדמיות ועוד. במהלך המפגשים נדון בטיוטות בשלבים
שונים של הכנה, וננתח בעיות מתודולוגיות, כמו גם בעיות של טיעון, מבנה וסגנון
הכתיבה. מרצה: ד"ר סבטלנה נטקוביץ
סמסטר א
יום ג, 10:00-12:00
פודקאסטים, תוכן מדיה זמין באופן חופשי בפורמט אודיו, צברו פופולריות עצומה בשנים האחרונות. תחנות רדיו מקצועיות אינן עוד היחידות שמייצרות תוכן שמע אינפורמטיבי. היסטוריונים ועיתונאים עצמאיים מתנסים גם בפורמטים שונים של פודקאסטים שנועדו להפוך תוכן היסטורי לאטרקטיבי לקהל רחב. ראיונות היסטוריה בעל פה נראים מתאימים במיוחד למדיום זה, שכן ניתן להנגיש אותם ולשים אותם בהקשר ההיסטורי שלהם. בקורס, אנו עוסקים בשאלה כיצד יכולים היסטוריונים להשתמש במדיום זה ונתעסק בהפקת פודקאסטים בשילוב עם ראיונות בהיסטוריה בעל פה. כמטלת קורס, התלמידים יפיקו פרק פודקאסט משלהם. מרצה: ד"ר דניאל מאהלה
סמסטר ב
יום ג, 14:00-16:00
Writing about the Shoah in Polish literature underwent significant changes. Certain periods present varying interpretations of the topic: the first years after the war, then the communistic period until the eighties, the last twenty years of the 20th century, and finally the period after the publication of “Neighbors” by J.T. Gross. Researching those changes will expose the students to meaningful developments in the discourse about the Shoah in Poland.
During the course, we will read critical and literary texts and watch film materials relevant to the abovementioned periods. The topic of coping with the memory of the Holocaust in Polish literature and film will be studied in several contexts: the context of the form of narration, the context of the perspective (victims, witnesses, or cooperators with the enemy), and the context of guilt.
The course will be taught in English during both semesters and will comprise lectures, discussions, and the submission of the final paper.
Dr. Dorota Burda-Fisher
Yearly course
Tues. 12:00-14:00
The catastrophe of the Second World War and the unimaginable mass murders of the Holocaust have become a cautionary and ultimately unifying moment in European politics. The founding of the continent's common institutions goes back to the intention to avoid such wars in Europe in the future. At the same time, however, commemorations of war and the politics pursued with them have become increasingly tense in Central Europe in recent years. This is particularly evident in individual countries' relations with Israel, where historical memory and lessons from the past often differ greatly. The course looks at these tensions and the historical developments behind them. The focus is on the diplomatic relations of Germany, the Czech Republic and Poland with the State of Israel. All three states emphasize the special status of their relations with the Jewish state, a fact that is reflected in their different foreign policies. In the course we will analyze and compare these.
Dr. Daniel Mahla: together with Charles University in Prague and Jagiellonian University in Krakow
Online Course
Spring semester
Tues. 16:00-18:00
Copyright © 2024 HIUPS - Haifa Interdisciplinary Unit for Polish Studies - All Rights Reserved.
Powered by GoDaddy
We use cookies to analyze website traffic and optimize your website experience. By accepting our use of cookies, your data will be aggregated with all other user data.